במאמר זה סוקר ד”ר שגב את גישת בית המשפט כלפי מעורבותו בהליכי בחירות, קביעתם ותקינותם. חלק א’ מתמקד בבית המשפט בארה”ב.
ד”ר שאול שארף דן באחד האתגרים הגדולים במשפט החוקתי בישראל – היחס למהפכה החוקתית ולמעמד חוקי היסוד. ד”ר שארף מציע שהפתרון הנכון, במיוחד עבור המחנה השמרני, הוא דווקא השלמה עם המהפכה החוקתית והתייחסות לחוקי היסוד כחוקה לכל דבר.
ד”ר שוקי שגב סוקר את השינוי המתרחש בארה”ב בגישה כלפי הנהגת שינויים מבניים בבית המשפט העליון, ובוחן אם הטיעונים בעד שינויים מסוג זה חלים גם בישראל.
בחינה ביקורתית מעמיקה ומקיפה של שימוש היועמ”ש בכלי ה”מניעה המשפטית” לבלימת מדיניות ממשלתית, מאת עו”ד אהרן גרבר.
סקירה שיטתית של תופעת האקטיביזם השיפוטי על איזוניה השונים מלמדת עד כמה מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות הוא רדיקלי.
ברשומה זו בוחן ד”ר שוקי שגב את שיטת קיום ה”שימוע הפומבי” עבור מועמדים לשיפוט בערכאות גבוהות בארה”ב, תוך דגש על מידת הרלוונטיות לתהליך מינוי השופטים בישראל.
ברשומה זו פרופ’ יואב דותן בוחן שני מובנים של עילת הסבירות במשפט המנהלי בהתבסס על שתי גישות של ריסון, ומציע כי יש לאמץ הבחנה זו ולנקוט בכל מקרה בגישה המתאימה לו.
ברשומה זו ד”ר עמנואל נבון בוחן את תזת ה”דמוקרטיה הליכית וליברלית” שהציג לאחרונה פרופ’ ברק מדינה.
תרגום מתוך המאמר הנודע “משמעותו של ריסון עצמי שיפוטי” שפורסם בשנת 1983, בו דן השופט ריצ’רד פוזנר ברעיון ובמעלות הריסון העצמי השיפוטי.
מאמרו הידוע של פרופ’ מייקל מקונל מ-1988, בו מתאר מקונל ארבע קבוצות שונות בתוך שיח השמרנות המשפטית.
הצלחת הפורום תלויה בהצטרפות חברים אליו. הצטרפו היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
2020 © כל הזכויות שמורות לפורום הישראלי למשפט וחירות
