מאמר זה הוא פרק המבוא מתוך ספרו של עו"ד שמעון נטף - פרשנות החקיקה בישראל. הספר סוקר את הכתיבה המקצועית והאקדמית בתחום הפרשנות, את התפתחויות שיטת פרשנות החקיקה בפסיקת בית המשפט העליון ותמורותיה - בדגש על התפתחות גישתו של השופט אהרן ברק ובוחן אותן במבט ביקורתי והשוואתי.

ד"ר אודליה מינס בוחנת ברשימה זו את גבולות חופש הביטוי בשוק התקשורת בישראל והרגולציה המעצבת אותם.

ד"ר טל מימרן וגל דהן מפרטים את הכלים הטכנולוגיים השונים לאיסוף מידע אישי בהם עושה שימוש משטרת ישראל ומציגים את הסכנות בהם לחירויות הפרט. בעקבות כך הם מציעים פתרון שכולל מיסוד שני נתיבי פיקוח משלימים לאלו הקיימים, האחד בשלב הפיתוח של טכנולוגיות לאיסוף מידע אישי על ידי הפרלמנט, והשני לאחר הכנסתן לשימוש מבצעי על ידי הרגולטור.

ברשימה זו מציג שופט העליון יוסף אלרון עמדה שלפיה "זכויות הנאשם" מעוגנות היטב בחקיקה ובהלכה הפסוקה, ומי שמבקש להגביל טיעונים אלו הלכה למעשה מסיג את המשפט הפלילי לאחור. לטענתו, 'שיח הזכויות' ו'שיח הראיות' אינם עומדים זה כנגד זה, אלא משלימים זה את זה – מטרתם המשותפת היא להוביל לבירור האמת ועשיית משפט צדק, כך שהרובד האחד משמש מסד לרובד השני.