מחשבות על בית המשפט העליון בישראל // שאול שארף
מסת עורך כתב העת לקראת שנת תשפ”ד, שמאבחנת את תפקידו של בית המשפט העליון במדינת ישראל בתקופה החוקתית הסוערת.
מסת עורך כתב העת לקראת שנת תשפ”ד, שמאבחנת את תפקידו של בית המשפט העליון במדינת ישראל בתקופה החוקתית הסוערת.
מאמר זה הוא פרק המבוא מתוך ספרו של עו”ד שמעון נטף – פרשנות החקיקה בישראל. הספר סוקר את הכתיבה המקצועית והאקדמית בתחום הפרשנות, את התפתחויות שיטת פרשנות החקיקה בפסיקת בית המשפט העליון ותמורותיה – בדגש על התפתחות גישתו של השופט אהרן ברק ובוחן אותן במבט ביקורתי והשוואתי.
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ מנסח מסה חשובה על “מות המחוקק” בעקבות פרשנות יתר של שופטי ישראל במסגרת ההפיכה השיפוטית בעשורים האחרונים. מסה זו היא החיבור הראשון בסדרת מאמרים על “פרשנות שיפוטית” במשפט הישראלי.
רשימה זו היא תמצית הטענות התומכות ברפורמה המשפטית, כפי שניסחם יחיאל אורן הרוש בכתב העת “השילוח”. מאמרו מקיף, מפורט ומשמש מענה איכותי לטענות המתנגדים.
ד”ר שגיא ברמק מפרט את טענות ההגנה כנגד אלו המבקשים לעמעם את עקרון עליונות הפרלמנט בישראל ובבריטניה, ומוכיח כי לא נס לחו של עיקרון זה ויישומו נדרש לנוכח האימפריאליזם המשפטי בישראל.
פרופ’ אריה אדרעי מתאר את נסיבות הקמת מועצת חכמי התורה של “אגודת ישראל” ומאפייניה המרכזיים ומצביע על נקודות דמיון בינה ובין בית המשפט העליון בעשורים האחרונים.
פרופ’ אריאל בנדור מציג ברשימה זו את ההצדקות לחקיקת חוק המשפט המינהלי (חלק כללי), ומסביר את נחיצותו להסדרה מפורטת של מערך העקרונות והכללים להתנהלותה של הרשות המבצעת על מכלול היבטיה אל מול הציבור, ובכלל זה את הכללים השונים להפעלת שיקול דעת מינהלי ואת היחס ביניהם.
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ סוקר את הגירעון הדמוקרטי שנוצר על ידי בית המשפט העליון, החל משנות השמונים דרך שנות התשעים ועד ימינו. הרשימה משמשת בסיס רעיוני לתומכי השינויים ברשות השופטת בישראל ומבקרת בנחרצות את מתנגדיהם.
רשימה זו מנתחת את סוגיית “בנייה במקרקעי הזולת” שבחוק המקרקעין, ומתוך כך מבקרת את החלטת בג”ץ חוק ההסדרה, שבו בית המשפט העליון ביטל את החוק שמטרתו היתה להשוות בין הדין הישראלי למצב ביהודה ושומרון בסוגיה זו. הביקורת מובילה את פרופ’ חיים זנדברג להשערה כי בבסיס ההחלטה השיפוטית ניצבת עמדה פוליטית – ולכן ראויה הדרישה לפסקת ההתגברות, שכן הכרעה בסוגיה כזו היא ענין לפתחו של הבוחר ולא לפתחו של המשפטן.
על רקע הפולמוס על הצעת הרפורמה במערכת המשפט, עו”ד אריאל ארליך מציג ביקורת על עיקרי רשימתה של פרופ’ ברק־קורן. תחילה הוא מפרט מספר הערות מרכזיות, לאחר מכן מציין את הנקודות שבהן רצוי לשקול לאמץ את המלצותיה של ברק־קורן לטיוב הרפורמה המוצעת, ובסוף מציע שורת מסקנות כללית.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.