
רגולציית תקשורת בישראל כחסם לחופש הביטוי // אודליה מינס
ד”ר אודליה מינס בוחנת ברשימה זו את גבולות חופש הביטוי בשוק התקשורת בישראל והרגולציה המעצבת אותם.
ד”ר אודליה מינס בוחנת ברשימה זו את גבולות חופש הביטוי בשוק התקשורת בישראל והרגולציה המעצבת אותם.
ד”ר יעקב בן שמש מנתח את פסק דינו של שופט בית המשפט העליון הפדרלי בארה”ב, ניל גורסץ’, שהוביל את דעת הרוב בפס”ד Creative v. Elenis, וטוען כי המתווה שמציע גורסץ’ הוא איזון עדין שמבטא ערכים שמרניים וליברליים כאחד, ושיש בו גם גישת אמצע בעימות העקרוני שמתחולל בהקשר הישראלי בין אקטיביזם משפטי ובין שמרנות משפטית
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ תופס את השור בקרניו ומנסח מתווה לשינוי הנדרש במערכת המשפט בישראל. המתווה מבוסס לפי עקרונות שניסח במאמרו “הו, תמימות לא־קדושה” ומתוך שאיפה להגיע לפשרה במובן העמוק, כזו שכוללת בירור ודו־שיח אמיתיים לגופם של דברים.
רשימה זו היא תמצית הטענות התומכות ברפורמה המשפטית, כפי שניסחם יחיאל אורן הרוש בכתב העת “השילוח”. מאמרו מקיף, מפורט ומשמש מענה איכותי לטענות המתנגדים.
ד”ר שגיא ברמק מפרט את טענות ההגנה כנגד אלו המבקשים לעמעם את עקרון עליונות הפרלמנט בישראל ובבריטניה, ומוכיח כי לא נס לחו של עיקרון זה ויישומו נדרש לנוכח האימפריאליזם המשפטי בישראל.
ברשימה זו מציג גונן אילן שני כשלים מרכזיים בכנסת ישראל ומציע להם פתרונות – האחד, הפקעת סמכותה לחוקק על ידי הממשלה פוגעת בתכלית המרכזית של הכנסת כגוף מחוקק; השני, הכנסת בגודלה הנוכחית לא משקפת את הצרכים הייצוגיים של העם.
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ סוקר את הגירעון הדמוקרטי שנוצר על ידי בית המשפט העליון, החל משנות השמונים דרך שנות התשעים ועד ימינו. הרשימה משמשת בסיס רעיוני לתומכי השינויים ברשות השופטת בישראל ומבקרת בנחרצות את מתנגדיהם.
על רקע הפולמוס על הצעת הרפורמה במערכת המשפט, עו”ד אריאל ארליך מציג ביקורת על עיקרי רשימתה של פרופ’ ברק־קורן. תחילה הוא מפרט מספר הערות מרכזיות, לאחר מכן מציין את הנקודות שבהן רצוי לשקול לאמץ את המלצותיה של ברק־קורן לטיוב הרפורמה המוצעת, ובסוף מציע שורת מסקנות כללית.
פרופ’ רון שפירא מנתח את מקורות עילת הסבירות במשפט האנגלו־האמריקאי ובמשפט הישראלי ומתוך כך מצביע על הקשיים בדוקטרינה זו בישראל. מסקנתו היא כי גם נוכח הפגמים אין לבטל את עילת הסבירות אלא להגדירה ולתחום את היקפה כדי לא לאבד את תועלתה.
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של פרופ’ חיים זנדברג, שבוחן את מקורותיו של האיסור הפלילי על מכירת מקרקעין לישראלים הנוהג ברשות הפלסטינית. המחקר חושף בבירור כי יש לאיסור מקורות נורמטיביים מגוונים, החל מעונשי מאסר שנעים בין חמש שנים למאסר עולם. גם סכנת מוות או פגיעה חמורה בגוף מרחפות מעל חשודים, ואף שעונש מוות אינו מעוגן בצורה ברורה בחקיקת הרש”פ, הושת כבר במקרה יחיד ויוצא דופן בלא שמומש.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
2020 © כל הזכויות שמורות לפורום הישראלי למשפט וחירות