תחרות כתיבה ארצית לסטודנטים – התשפ”ב
סטודנטים/ות למשפטים?
יש לכם מה לומר על המרחב והקשר שבין חירות לבין פרטיות בדין הישראלי?
תאי ומועדוני משפט וחירות באונ’ העברית, בר-אילן, רייכמן, ות”א
מזמינים אתכם להשתתף בתחרות כתיבה אקדמית ארצית נושאת פרסים
בנושא “חירות ופרטיות“.
שופטי התחרות:
פרופ’ אהוד גוטל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ’ מרים מרקוביץ’-ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
ד”ר שוקי שגב, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה
ד”ר רפי ביטון, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר
פרסים:
מקום ראשון: פרס ע”ס 2,000 ש”ח והצגת המאמר בטקס חלוקת הפרסים.
מקום שני: פרס ע”ס 1,000 ש”ח.
מקום שלישי: פרס ע”ס 1,000 ש”ח.
בנוסף, מקומות 1 עד 5: פרסום המאמר בקובץ מודפס שיחולק בפקולטות וכן פרסום המאמר בבלוג “רשות הרבים” של הפורום הישראלי למשפט וחירות.
המועד האחרון להגשת המאמרים הינו ה-27.3.2022.
המועד האחרון להגשת המאמרים הינו ה-4.3.2022.
שימו לב! יש לקרוא את מסמך ההנחיות המלא לפני הגשת מאמרים!
לחצו כאן לקריאת מסמך ההנחיות.
הגשת המאמרים תתבצע בטופס הייעודי המופיע מטה בתחתית עמוד זה.
על הנושא “חירות ופרטיות”:
“הליברליזם קם או נופל בהתאם לאבחנה בין המשטר לבין החברה, או בהתאם להכרה במרחב פרטי, אשר מוגן על ידי המשפט אך גם מוגן מפני המשפט… [התערבות משפטית מסוג מסוים] משמעותה ביטול המרחב הפרטי, הכחשת ההבדל בין המשטר לבין החברה, והחרבתה של המדינה החופשית.”
– לאו שטראוס, בהקדמה ל”ביקורת הדת” של שפינוזה (אונ’ שיקגו, 1997)
ב-1928 דן בית המשפט העליון האמריקאי בתיק אולמסטייד נגד ארה”ב, שנחשב לתקדים משפטי עולמי בסוגיית האזנות סתר. דעת המיעוט, מפי השופט היהודי לואי ברנדייס, קבעה בפסק הדין כי: “פשע נותר פשע, גם אם הוא מבוצע מטעם הממשלה”. החשש מכוחה השרירותי של המדינה המחזיקה במונופול על שימוש בכוח, לא הטרידה רק את ברנדייס. האבות המייסדים של רעיון הדמוקרטיה המערבית – מונסטקייה בצרפת, הובס באנגליה וג’פרסון באמריקה, הבינו את הסכנה וביקשו לבזר את הכח בין הרשויות השונות.
בעידן המידע הנוכחי, כוחה העצום של הממשלה – במקביל לכוחם של מונופולי חברות הביג-טק, שלהם מידע אישי ואינטימי עלינו – מאפשר לגורמים חיצוניים לנו להיות מודעים ולעשות שימוש בהיבטים פרטיים של חיינו כפי שלא חווינו מעולם.
שאלות אודות המרחב הפרטי ומגבלות המשטר כלפיו אינן עולות רק בהקשרים של איסוף מידע על ידי חברות טכנולוגיה או עוצמת רשויות האכיפה הפלילית והאמצעים החודרניים העומדים לרשותן. מושג ה”פרטיות” טומן בחובו את הגבול שבין השלטון לבין הפרט, מפולחן ודת ועד התקשרויות עסקיות – הוא מסמל את האוטונומיה של האדם לחיות באופן שבוחר לחיות ולפי תפיסת הטוב האישית שלו, בשלל היבטים והקשרים.
מה עמדת הדין הישראלי בנושא מורכב וטעון זה? כיצד אנו מגבילים את כוחם של גורמים חזקים מאיתנו לשימוש בנבכי חיינו האישיים, לתועלתם ולרווחם? מה המצב בישראל בתווך שבין הרצוי למצוי בסוגיות אלו, ואיך מאזנים בין כורח חברתי חיוני כזה או אחר לבין ההקפדה על גבולות פרטיות האזרח?
להעשרה ולהשראה, הנכם מוזמנים להיכנס לספריה הדיגיטלית של הפורום הישראלי למשפט וחירות, וכן מוזמנים לעיין במאמרים הזוכים מהתחרות שהתקייימה בשנה שעברה.
לכל שאלה ועניין אנו זמינים בכתובת המייל: [email protected]
בברכה,
חברי צוות התחרות:
אביה טרספולסקי, תא משפט וחירות באוניברסיטה העברית
עוז זילברנגל, מועדון משפט וחירות באוניברסיטת בר-אילן
עדי סגל ודור עמוס, מועדון משפט וחירות באוניברסיטת רייכמן
נאור פרץ, מועדון משפט וחירות באוניברסיטת תל-אביב
*
מעוניינים/ות להצטרף לתא/מועדון משפט וחירות? כנסו לעמודי הפייסבוק שלנו (העברית, בר-אילן, רייכמן, ות”א) למידע נוסף או הצטרפו דרך אתר הפורום.
*
להגשת מאמר לתחרות אנא מלאו את הטופס להלן והעלו את המאמר בהתאם למסמך ההנחיות: