במאמר זה סוקר ד”ר שגב את גישת בית המשפט כלפי מעורבותו בהליכי בחירות, קביעתם ותקינותם. חלק א’ מתמקד בבית המשפט בארה”ב.

ד”ר שוקי שגב סוקר את השינוי המתרחש בארה”ב בגישה כלפי הנהגת שינויים מבניים בבית המשפט העליון, ובוחן אם הטיעונים בעד שינויים מסוג זה חלים גם בישראל.

בחינה ביקורתית מעמיקה ומקיפה של שימוש היועמ”ש בכלי ה”מניעה המשפטית” לבלימת מדיניות ממשלתית, מאת עו”ד אהרן גרבר.

ברשומה זו בוחן ד”ר שוקי שגב את שיטת קיום ה”שימוע הפומבי” עבור מועמדים לשיפוט בערכאות גבוהות בארה”ב, תוך דגש על מידת הרלוונטיות לתהליך מינוי השופטים בישראל.

ברשומה זו ד”ר עמנואל נבון בוחן את תזת ה”דמוקרטיה הליכית וליברלית” שהציג לאחרונה פרופ’ ברק מדינה.

תרגום מתוך המאמר הנודע “משמעותו של ריסון עצמי שיפוטי” שפורסם בשנת 1983, בו דן השופט ריצ’רד פוזנר ברעיון ובמעלות הריסון העצמי השיפוטי.

מאמרו הידוע של פרופ’ מייקל מקונל מ-1988, בו מתאר מקונל ארבע קבוצות שונות בתוך שיח השמרנות המשפטית.

ביום 22/6/2020 פירסם שר המשפטים אבי ניסנקורן את נוסח הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי (להלן תקסד”א) והזמין את הציבור להעיר הערות עד ליום 5/7/2020. להלן נייר העמדה שהגישה פרופ’ טליה איינהורן באתר החקיקה הממשלתי ביום 5/7/2020.