ברשימה זו מציג שופט העליון יוסף אלרון עמדה שלפיה “זכויות הנאשם” מעוגנות היטב בחקיקה ובהלכה הפסוקה, ומי שמבקש להגביל טיעונים אלו הלכה למעשה מסיג את המשפט הפלילי לאחור. לטענתו, ‘שיח הזכויות’ ו’שיח הראיות’ אינם עומדים זה כנגד זה, אלא משלימים זה את זה – מטרתם המשותפת היא להוביל לבירור האמת ועשיית משפט צדק, כך שהרובד האחד משמש מסד לרובד השני.
תרגום למאמר הביקורת של פרופ’ סטנלי פיש על ספרו של אהרן ברק “פרשנות תכליתית במשפט”. במאמר מתאר פיש את תפיסת הפרשנות השיפוטית של ברק ומפרט את פגמיה.
תרגום מאמרו של פרופ’ פטר ווסטן – The Empty Idea of Equality – בו הוא הוא טוען כי שרידותו של עיקרון השוויון נובע מן העובדה שהוא חסר תוכן. טענתו מתבססת, בין השאר, כי המשמעות שמוענקת לשוויון מייתרת אותו. בנוסף הוא טוען כי שוויון נוטה ליצור בלבול ושגיאות לוגיות. כתוצאה מכך, פרופ’ ווסטן מסיק כי יש לזנוח את רטוריקת השוויון.
תרגום המאמר של הרולד ברמן, The Historical Foundation of Law, בו הוא מחיה את תורת המשפט ההיסטורית שמיישבת את האסכולות המרכזיות האחרות – הפוזיטיביזם ומשפט הטבע – ובכך מייצרת תורת משפט אינטגרטיבית שעונה לאתגרים ההיסטוריים העומדים בפני מסורת המשפט המערבית.
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ תופס את השור בקרניו ומנסח מתווה לשינוי הנדרש במערכת המשפט בישראל. המתווה מבוסס לפי עקרונות שניסח במאמרו “הו, תמימות לא־קדושה” ומתוך שאיפה להגיע לפשרה במובן העמוק, כזו שכוללת בירור ודו־שיח אמיתיים לגופם של דברים.
רשימה זו היא תמצית הטענות התומכות ברפורמה המשפטית, כפי שניסחם יחיאל אורן הרוש בכתב העת “השילוח”. מאמרו מקיף, מפורט ומשמש מענה איכותי לטענות המתנגדים.
ד”ר שגיא ברמק מפרט את טענות ההגנה כנגד אלו המבקשים לעמעם את עקרון עליונות הפרלמנט בישראל ובבריטניה, ומוכיח כי לא נס לחו של עיקרון זה ויישומו נדרש לנוכח האימפריאליזם המשפטי בישראל.
פרופ’ אריה אדרעי מתאר את נסיבות הקמת מועצת חכמי התורה של “אגודת ישראל” ומאפייניה המרכזיים ומצביע על נקודות דמיון בינה ובין בית המשפט העליון בעשורים האחרונים.
ברשימה זו מציג גונן אילן שני כשלים מרכזיים בכנסת ישראל ומציע להם פתרונות – האחד, הפקעת סמכותה לחוקק על ידי הממשלה פוגעת בתכלית המרכזית של הכנסת כגוף מחוקק; השני, הכנסת בגודלה הנוכחית לא משקפת את הצרכים הייצוגיים של העם.
פרופ’ אריאל בנדור מציג ברשימה זו את ההצדקות לחקיקת חוק המשפט המינהלי (חלק כללי), ומסביר את נחיצותו להסדרה מפורטת של מערך העקרונות והכללים להתנהלותה של הרשות המבצעת על מכלול היבטיה אל מול הציבור, ובכלל זה את הכללים השונים להפעלת שיקול דעת מינהלי ואת היחס ביניהם.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.
