• כיצד מערכת המשפט יכולה לפעול באופן מיטבי במשטר דמוקרטי?

• איך ניתן לעצב מבנה ממשל ומערכת חוקים שיבטיחו את חירויות הפרט?

• האם מדינת ישראל הצליחה לנסח תשובות מספקות לשאלות הללו?

בין המדינות שיש בהן מוסדות דמוקרטיים מוצלחים, אחדות, כגון בריטניה, ענו על שאלות אלה בתהליך ניסוי-וטעייה בן מאות שנים. אחרות, כגון ארה”ב, יצרו את מוסדותיהן בתהליך של חשיבה מעמיקה ושל דיון פוליטי ציבורי. מערכת המשפט של ישראל, לעומת זאת, התפתחה במהירות וללא דיון ציבורי מעמיק. כך קרה שנוצרה בה שיטה ייחודית בעולם הדמוקרטי, למשל מבחינת הכוח שהיא מעניקה לבעלי תפקידים משפטיים שאינם נבחרים – שופטים ויועצים משפטיים.

בסמינר ננסה להבין הן את ההצדקות לאנומליה הישראלית, והן את הביקורת הליברלית והשמרנית עליה. נצלול אל תוך טקסטים פילוסופיים, היסטוריים ומשפטיים, בהנחיית אנשי אקדמיה ואנשי ביצוע מהשורה הראשונה, ויחד ננסה להבין אם ההיבטים האנומליים של המשטר המשפטי בישראל הם חידוש ישראלי חיובי, או סטייה היסטורית הטעונה תיקון.

• הסמינר ייפתח בעיון בכתביהם של כמה מאבות ההגות המדינית המודרנית דוגמת לוק, מיל, דה-טוקוויל, מונטסקיה, ובֶּרק – כבסיס להבנת הייעוד והמבנה של השלטון הליברלי. כמו כן, ננסה להבין את הממשק בין הגות זו לבין המקורות היהודיים העתיקים והמודרניים כאחד, ונשאל היכן הם משתלבים והיכן הם מתנגשים.

• נמשיך לבחינת ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל על תהפוכותיה. נעסוק בתמורות שהוביל אהרן ברק בתקופתו כנשיא בית המשפט העליון ובמשמעותן, וכן בתיאוריות מודרניות של ריסון שיפוטי, ונברר איך ומדוע אימץ בית המשפט העליון הישראלי את ההשקפה האקטיביסטית ביותר בעולם המערבי כיום.

• לצד הדיון בסוגיות היסוד שהשפיעו על אופן התגבשותו של המשטר בישראל, נלמד על כמה אתגרים מעשיים העומדים בפני מעצבי המדיניות כיום, ונדון ביחס הראוי בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. נעיין במקרי-מבחן בסוגיות כגון כוחם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, השיח המשפטי בתקשורת, והשפעתו של השיפוט האקטיביסטי על הצמיחה במגזר העסקי.

בראש התכנית עומד פרופ’ אבי בֵּל מאוניברסיטת בר-אילן. יחד עמו בצוות ההובלה עו”ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר של שרת המשפטים איילת שקד. הרצאות אורח יועברו על ידי אנשי משפט וחוקרים בולטים בישראל (ראו בהמשך מרצי עבר בתכנית).