הצטרפו אלינו

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

** תקופת הגשת המועמדות הסתיימה. מוזמנים להגיש מועמדות בשנה הבאה! **

ללמוד, להעמיק ולדון בסוגיות יסוד עם מיטב המרצים בארץ.

  • תאריך אחרון להגשת מועמדות: 10/6/2020

*הסמינר יתקיים במועדים הנקובים, תוך התאמתו, במידת הצורך, להנחיות הבריאותיות שיהיו בתוקף באותה עת.

0

ימים מרוכזים

0

תלמידים בכיתה

0

מרצים בתכנית

0

מלגת השתתפות (ש”ח)

** צוות הפורום מאחל לכל הקוראים והמועמדים בריאות ובשורות טובות **

הפרטים החשובים

*הסמינר יתקיים במועדים הנקובים, תוך התאמתו, במידת הצורך, להנחיות הבריאותיות שיהיו בתוקף באותה עת.

  • מהו סמינר הקיץ של הפורום?

סמינר הקיץ של הפורום הישראלי למשפט וחירות נועד לספק לתלמידי משפטים מצטיינים הזדמנות ללמוד רעיונות גדולים, כתבי מופת וסוגיות שעל סדר היום מפי הוגי דעות ואישי ציבור מובילים. הסמינר מתמקד בתחום המשפט ודמוקרטיה. 
משתתפי התכנית יזכו במלגה בגובה 3,000 ש”ח.

  • מהם הסדרי הלינה והארוחות בזמן התכנית?

התכנית ממומנת באופן מלא וכוללת לינה וארוחות במהלך כל תקופת הסמינר (ללא סופי שבוע). כל השיעורים והלינה יתקיימו במלון יהודה בירושלים.

  • האם ניתן לוותר על הלינה במלון?

ככלל, הסמינר כולל לינה ואירוח מלא ואנו שמים דגש רב על זמן חברתי, להיכרות עם המשתתפים האחרים ועם המרצים. עם זאת, נשתדל להתחשב באילוצים במידת הצורך.

  • מה הם מועדי התכנית?

התכנית כוללת הרצאות מקוונות עם פרופ’ ריצ’רד אפשטיין לקראת מועד הסמינר, וכן סמינר מרוכז בן שבועיים שייערך בתאריכים 23.8.203.9.20, ובו הרצאות, דיונים, סיורים ולימוד בקבוצות. המשתתפים יקבלו מראש ספרים יחד עם רשימת קריאה, ויצופה מהם לקרוא חומרים לקראת השיעורים ולהשתתף בדיונים. לוח זמנים מפורט יימסר בהמשך.

  • מהם תנאי הקבלה לתכנית?

התכנית מיועדת לסטודנטים למשפטים בכל התארים, בעלי ממוצע מצטבר של 80 לפחות, עברית ברמת שפת אם ואנגלית ברמה אקדמית. עדיפות תינתן לתלמידי תואר בוגר.

  • כבר יש לי תואר. האם באפשרותי להגיש מועמדות?

מועמדות של מי שסיים את לימודיו האקדמיים תישקל, כל מקרה לגופו, אך תינתן עדיפות למי שמצוי בשלבי לימודים לקראת תואר.

תיאור הסמינר

  • כיצד מערכת המשפט יכולה לפעול באופן מיטבי במשטר דמוקרטי?
  • איך ניתן לעצב מבנה ממשל ומערכת חוקים שיבטיחו את חירויות הפרט?
  • האם מדינת ישראל הצליחה לנסח תשובות מספקות לשאלות הללו?

בין המדינות שיש בהן מוסדות דמוקרטיים מוצלחים, אחדות, כגון בריטניה, ענו על שאלות אלה בתהליך ניסוי-וטעייה בן מאות שנים. אחרות, כגון ארה”ב, יצרו את מוסדותיהן בתהליך של חשיבה מעמיקה ושל דיון פוליטי ציבורי. מערכת המשפט של ישראל, לעומת זאת, התפתחה במהירות וללא דיון ציבורי מעמיק. כך קרה שנוצרה בה שיטה ייחודית בעולם הדמוקרטי, למשל מבחינת הכוח שהיא מעניקה לבעלי תפקידים משפטים שאינם נבחרים – שופטים ויועצים משפטיים.

בסמינר ננסה להבין הן את ההצדקות לאנומליה הישראלית, והן את הביקורת הליברלית והשמרנית עליה. נצלול אל תוך טקסטים פילוסופיים, היסטוריים ומשפטיים, בהנחיית אנשי אקדמיה ואנשי ביצוע מהשורה הראשונה, ויחד ננסה להבין אם ההיבטים האנומליים של המשטר המשפטי בישראל הם חידוש ישראלי חיובי, או סטייה היסטורית הטעונה תיקון.

  • הסמינר ייפתח בעיון בכתביהם של כמה מאבות ההגות המדינית המודרנית דוגמת לוק, מיל, דה-טוקוויל, מונטסקיה, ובֶּרק – כבסיס להבנת הייעוד והמבנה של השלטון הליברלי. כמו כן, ננסה להבין את הממשק בין הגות זו לבין המקורות היהודיים העתיקים והמודרניים כאחד, ונשאל היכן הם משתלבים והיכן הם מתנגשים.
  • נמשיך לבחינת ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל על תהפוכותיה. נעסוק בתמורות שהוביל אהרן ברק בתקופתו כנשיא בית המשפט העליון ובמשמעותן, וכן בתיאוריות מודרניות של ריסון שיפוטי, ונברר איך ומדוע אימץ בית המשפט העליון הישראלי את ההשקפה האקטיביסטית ביותר בעולם המערבי כיום.
  • לצד הדיון בסוגיות היסוד שהשפיעו על אופן התגבשותו של המשטר בישראל, נלמד על כמה אתגרים מעשיים העומדים בפני מעצבי המדיניות כיום, ונדון ביחס הראוי בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. נעיין במקרי-מבחן בסוגיות כגון כוחם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, השיח המשפטי בתקשורת, והשפעתו של השיפוט האקטיביסטי על הצמיחה במגזר העסקי.

בראש התכנית עומד פרופ’ אברהם בֵּל מאוניברסיטת בר-אילן. יחד עמו בצוות ההובלה עו”ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר של שרת המשפטים איילת שקד. הרצאות אורח יועברו על ידי כמה מאנשי המשפט והחוקרים הבולטים בישראל ובעולם, ביניהם פרופ’ רות גביזון, פרופ’ יניב רוזנאי, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, ופרופ’ פיטר ברקוביץ’ ממכון הובר שבסטנפורד. כמו כן, במהלך הסמינר יערך מפגש מקוון מיוחד עם פרופ’ ריצ’רד אפשטיין מאוניברסיטת ניו יורק, מחשובי המשפטנים האמריקאים כיום, ויו”ר המועצה המייעצת הבינלאומית של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

הסמינר הוא “יורש” של סמינרי הקיץ לסטודנטים שקיימה קרן תקווה בשנים קודמות ומתקיים במתכונת דומה.

בין מרצי העבר בתכנית: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד דינה זילבר, שר המשפטים לשעבר פרופ’ דניאל פרידמן, ונשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ’ אהרן ברק.

  • תאריך אחרון להגשת מועמדות: 10/6/2020

*הסמינר יתקיים במועדים הנקובים, תוך התאמתו, במידת הצורך, להנחיות הבריאותיות שיהיו בתוקף באותה עת.

מרצים וצוות

רשימת מרצים מלאה תעודכן בהמשך

פרופ' ריצ'רד אפשטיין

פרופסור למשפטים וראש מרכז הליברליזם הקלאסי ב-NYU, בין המשפטנים המובילים בעולם.

פרופ' יניב רוזנאי

פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, המתמחה במשפט חוקתי ובינלאומי.

עו"ד גיל ברינגר

יועצה לשעבר של שרת המשפטים, מרכז ועדות השרים לענייני חקיקה ולמשילות. כותב בכתב העת "השילוח" ובעל טור שבועי בעיתון "גלובס".

פרופ' פיטר ברקוביץ'

פרופסור עמית במכון הובר שבסטנפורד, ובכיר בממשל האמריקאי.

פרופ' אבי בל

עמית בהרווארד, פרופסור למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת.

איילת שקד

ח"כ מטעם מפלגת הימין החדש ושרת המשפטים לשעבר.

פרופ' רות גביזון

פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וכלת פרס ישראל לחקר המשפט.

ד"ר רן ברץ

פובליציסט ומרצה לפילוסופיה. מייסד אתר האינטרנט "מידה". בכיר במשרד רה"מ לשעבר.

עו"ד שמחה רוטמן

יועץ משפטי ומנהל מחקר. בעל תואר שני במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן.

אלענה מייזל

סמנכ"לית קרן תקווה ויו"ר הפורום הישראלי למשפט וחירות.

עו"ד יונתן גרין

מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות