יועץ, פרשן או קובע? מעמדו המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה // שי ניצן ורון שפירא

לחצו להרשמה לאירוע זום

לחצו לאיוונט הפייסבוק

תא משפט וחירות בפקולטה למשפטים באונ’ העברית מתכבד להזמינכם לדיבייט מקוון בנושא
“יועץ, פרשן או קובע? מעמדו המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה”
בדיבייט ישתתפו:
עו”ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים ומשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.
פרופ’ רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, חבר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

הדיבייט ישודר בזום ביום שלישי ה-8.6, בשעה 18:00.
ההשתתפות באירוע בהרשמה מראש בלבד, לחצו כאן להירשם.

*

“מי שלו הסמכות הבלעדית לפרש כל חוק בכתב או בעל פה, הוא הוא המחוקק האמתי לכל דבר ועניין, ולא מי שהגה או כתב אותם חוקים לראשונה.” (תרגום חופשי)

אחת השאלות המרכזיות המלוות את המשפט הציבורי בישראל מזה שנים נוגעת למעמד הדעה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרדו. בין שמדובר בהנחיות כלליות ובין שמדובר בחוות דעת בסוגיה ספציפית, ניטש ויכוח מתמשך אודות המשמעות והתוקף של ניתוחיו המשפטיים של היועמ”ש – האם אלו מחייבים את הממשלה, את חבריה, ואת רשויות השלטון, ובאיזו מידה? עצם הדין המצוי שרוי בחוסר וודאות, עם טענות שונות לגבי הוועדות שדנו בסוגיה, לגבי החלטות הממשלה בעקבותיהן, לגבי פסיקת בית המשפט העליון ולגבי הנחיות היועמ”ש עצמן בעניין זה. אולי מעל לכל עומדת השאלה: האם הממשלה רשאית לפעול באופן שסותר את הנחיות וחוו”ד הייעוץ המשפטי? לשון אחר, האם פעולה של הממשלה עשויה להיות בלתי חוקית אך ורק בשל היותה בניגוד לחוו”ד, בלי קשר לשאלת הדין המהותי החל על אותה החלטה?

לשם המחשת המחלוקת, ראו מחד מתוך הנחיה 1.0000 (90.000) של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, “תפקידי היועץ המשפטי לממשלה”:
“היועץ המשפטי לממשלה משמש ראש מערכת הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, לממשלה ולכל משרדיה ושלוחותיה… חוות-דעתו כפרשן הדין מחייבת את הממשלה.”
וכן דברים מעין אלו נשמעים מעת לעת באמרות אגב בפסיקת בית המשפט העליון.

מנגד, ראו את דברי פרופ’ רות גביזון וד”ר איתן לבונטין מתוך מאמרם “עמדתו “המחייבת” של היועץ המשפטי לממשלה” (2003):
“אנו סבורים, בכל הכבוד, כי הגישה המבוטאת בדברים אלה כוללנית מדי, פסקנית מדי ובסופו של דבר מוטעית… אין לה לדעתנו בסיס. היא אינה מעוגנת בחוק, ואף אינה עולה בקנה אחד עם שום נורמה המוכרת לנו מן המשפט המשווה… אפילו בדין הישראלי אין לה עוגן מוצק… מעולם לא נערך בבית המשפט העליון דיון ממצה ומקיף בשאלה אם עמדת היועץ המשפטי מחייבת אם לאו, או כיצד היא מחייבת. תחת זאת, הדין בסוגיה – אם אמנם זהו דין – מעוגן באמרות אגב של בית המשפט. אלה לא עומתו עם עמדה נוגדת, ולפי דעתנו אינן עולות בקנה אחד עם הגישה המשותפת שנקטו בשאלה זו ועדת אגרנט וועדת שמגר אחריה.”

הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת בין שני מומחים אודות סוגיה מורכבת וחיונית זו.

*

לקריאת רקע ולהרחבה:

תגובה מקדמית מטעם המדינה בבג”ץ 1182/20 באמצעות פרופ’ רון שפירא וד”ר אביעד בקשי (ראו סעיפים 35 עד 56)

איתן לבונטין ורות גביזון, עמדתו “המחייבת” של היועץ המשפטי לממשלה, ספר שמגר — מאמרים (חלק א, 2003)

הנחיית יועמ”ש 1.0000 “תפקידי היועץ המשפטי לממשלה”

גיל ברינגר, המחטף השקט: מיועצים משפטיים ל”שומרי סף”

אהרן גרבר, “המניעה המשפטית” של היועץ המשפטי לממשלה – ביקורת והערכה

אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות (ראו עמ’ 20 ועמ’ 32)

*

תלמידי משפטים באוניברסיטה העברית? בעד חירויות פרט, ריסון שיפוטי, הפרדת רשויות ושלטון מוגבל? כנסו לעמוד הפייסבוק והצטרפו כחברי תא.