תחרות הכתיבה לסטודנטים למשפטים ע”ש ינאי כהן – התשפ”ג

סטודנטים/ות למשפטים?
יש לכם רעיון מבריק לשיפור חשוב במערכת המשפט בישראל?

הפורום הישראלי למשפט וחירות מזמין אתכם להשתתף בתחרות הכתיבה לסטודנטים למשפטים ע”ש ינאי כהן לשנת התשפ”ג, שהינה תחרות כתיבה אקדמית נושאת פרסים, בנושא:

“הצעות, שיפורים ופתרונות במערכת המשפט”

שופטי התחרות:
פרופ’ אהוד גוטל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ’ מרים מרקוביץ’-ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
ד”ר שוקי שגב, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה
ד”ר רפי ביטון, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר

פרסים:
מקום ראשון: פרס ע”ס 4,000 ש”ח והצגת המאמר בטקס חלוקת הפרסים.
מקום שני: פרס ע”ס 3,000 ש”ח.
מקום שלישי: פרס ע”ס 2,000 ש”ח.
בנוסף, מקומות 1 עד 5: פרסום המאמר בקובץ מודפס שיחולק בפקולטות וכן פרסום המאמר בבלוג “רשות הרבים” של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

המועד האחרון להגשת המאמרים הוא ה-21.5.2023.

שימו לב! יש לקרוא את מסמך ההנחיות המלא לפני הגשת מאמרים!
לחצו כאן לקריאת מסמך ההנחיות.

הגשת המאמרים תתבצע בטופס הייעודי שהקישור אליו מופיע בצד שמאל, ובתחתית עמוד זה. 

טופס הגשת מאמר לתחרות הכתיבה

מעט על הנושא “הצעות, שיפורים ופתרונות במערכת המשפט”:

“Perfection is not attainable, but if we chase perfection we can catch excellence”
‎וינס לומברדי

מתוך אתר הרשות השופטת: “מדינת ישראל נוסדה בתום כשלושים שנות מנדט בריטי על ארץ ישראל, אחרי מאות שנים של שלטון עות’מאני. כדי למנוע חלל ריק, נקבע כי המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה, יעמוד בתוקפו עד כמה שאין בו משום סתירה לחוקי המדינה, ובשינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה. משפט זה כלל מוזאיקה של חוקים, עליהם נמנו בין היתר: דינים עות’מאניים שנקלטו במשפט המנדטורי ונשארו בתוקף בעת הקמת המדינה, דינים דתיים, דינים מנדטוריים ודינים בריטיים – בכללם, עקרונות המשפט המקובל ויסודות דיני היושר הנוהגים באנגליה.”

נוסף על השפעות אלו ניתן למנות הן את מערכת המשפט הגרמנית שבוגריה היוו כ-50% משופטי בית המשפט העליון בעשוריה הראשונים של מדינת ישראל (עלי זלצברגר ופניה עוז-זלצברגר, המסורת הגרמנית של בית המשפט העליון בישראל, 259 עיוני משפט כא(2) (1998)), והן את הדין העברי, שמעמדו נקבע בחוק יסודות המשפט בשנת 1980, כמחליף את עקרונות המשפט המקובל ודיני היושר הבריטיים.

מטבע הדברים, העובדה ששיטת המשפט בישראל הינה חלק ממשפחת שיטות המשפט המעורבות (אהרון ברק, שיטת המשפט בישראל – מסורתה ותרבותה, 197 הפרקליט מ (תשנ”ב) ), מובילה לסתירות הנובעות מפערים בין תפיסות עולם שונות, הנוגעות לתפקידו של בית המשפט אל מול הרשויות האחרות, אל מול האזרח, ולתפקידו של שופט בהליך הדיוני. סתירות אלו עשויות להוביל לפערים בין הרצוי והמצוי במערכת המשפט, המוגברים בעידן המידע ובקצבם הגבוה של שינויים המשפיעים, בין השאר, על מערכת המשפט, בלא שהגורמים הממונים, בכל אחת מהרשויות המשפיעות על הדין, “מספיקים” לעצב מענה ראוי לשינויים אלו.

חישבו על פערים משמעותיים במערכת המשפט הישראלית כיום, בין הרצוי למצוי, והציעו להם פתרונות. 

להעשרה ולהשראה, הנכם מוזמנים להיכנס לספריה הדיגיטלית של הפורום הישראלי למשפט וחירות, וכן מוזמנים לעיין במאמרים הזוכים מהתחרויות שהתקייימה בשנים עברו.

זהות הזוכים בתחרות תפורסם באמצע חודש יוני 2023.

לכל שאלה ועניין אנו זמינים בכתובת המייל: [email protected]

בברכה,
הפורום הישראלי למשפט וחירות

להגשת מאמר לתחרות אנא מלאו את הטופס בקישור הבא והעלו את המאמר בהתאם למסמך ההנחיות:

טופס הגשת מאמר לתחרות הכתיבה

התחרות מוקדשת לזכרו של ינאי דוד כהן ז״ל
ז׳ באייר תשמ״ט – י״ז בטבת תש״פ
12.5.1989 – 14.1.2020

ינאי היה פעיל ציוני, השלים תואר בהנדסה ולאחר מכן החל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, לדבריו: ״כי ללמוד משפטים חשוב יותר לציונות״ ולכן השלים גם תואר שני במשפטים.
ינאי נטל חלק בפעילות ובסמינרים של קרן תקווה ובלט כאדם שנון וחכם אך צנוע, שייחס חשיבות שווה להשקפותיו שלו ולהשקפותיהם של אחרים. ינאי היה חובב חדשות נלהב שביקש ליטול חלק פעיל במתרחש בחברה הישראלית.
הסתלקותו בטרם עת הטילה על ממשיכי דרכו משימת חיים: לנסות ולפצות על החלל שהותיר על ידי עשייה להבטחת עתידו של עם ישראל בארץ ישראל.

יהיה זכרו ברוך