רשות הרבים - הפורום הישראלי למשפט וחירות

רשות הרבים

ברוכים הבאים לרשות הרבים - כתב העת של הפורום הישראלי למשפט וחירות

כתב העת נועד לקיום דיון מעמיק בסוגיות עכשוויות וכלליות המעסיקות את עולם המשפט בישראל. כתב העת משמש במה לדיון משפטי מעמיק ומשאב למשפטנים בכל התחומים  ומארח מאמרים פרי עטם של משפטנים מובילים. מאמרי כתב העת מאוזכרים בפסיקת בית המשפט העליון ובכתיבה אקדמית ומחקרית.

עורך מייסד: עו”ד יונתן גרין
עורך ראשי: ד”ר שאול שארף

האיסור הפלילי על מכירת מקרקעין לישראלים ברשות הפלסטינית // חיים זנדברג
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של פרופ' חיים זנדברג, שבוחן את מקורותיו של האיסור הפלילי על מכירת מקרקעין לישראלים הנוהג ברשות הפלסטינית. המחקר חושף בבירור כי יש לאיסור מקורות נורמטיביים מגוונים, החל מעונשי מאסר שנעים בין חמש שנים למאסר עולם. גם סכנת מוות או פגיעה חמורה בגוף מרחפות מעל חשודים, ואף שעונש מוות אינו מעוגן בצורה ברורה בחקיקת הרש"פ, הושת כבר במקרה יחיד ויוצא דופן בלא שמומש.
קרא עוד...
סעד חוקתי חדש בעליון: עריכת חקיקה // דוד פטר
ברשימה זו מתאר עו"ד דוד פטר כיצד פיתח בית המשפט העליון בפסק הדין המשלים בפרשת ארד־פנקס סעד חוקתי חדש המכונה "עריכת חקיקה". מניתוח פסק הדין עולה שבית המשפט העליון נטל לעצמו כלי שיפוטי נוסף בעיצוב החקיקה בישראל, תוך הפרת הפרדת הרשויות והרחבת סמכויותיו השלטוניות.
קרא עוד...
אכן, יש וולדרון בירושלים! // מתנאל בראלי
ברשימה זו מבקר מתנאל בראלי את רכיבי ההצעה של יניב רוזנאי כי לא ניתן ליישם בישראל את התזה של ג'רמי וולדרון כנגד ביקורת שיפוטית במאמרו THE CORE OF THE CASE AGAINST JUDICIAL REVIEW. מסקנת הרשימה היא כי ניתן להחיל את טיעוניו של וולדרון כנגד הביקורת השיפוטית גם על המקרה הישראלי.
קרא עוד...
עוד בעניין מנגנון ההתגברות // גדעון ספיר
פרופ' גדעון ספיר מפרט מדוע אין צדק בטענת המתנגדים לפסקת ההתגברות, לפיה יש בפסקה זו פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובהגנה על זכויות אדם. לשם כך הוא בוחן שני רציונליים חוקתיים – הגנה על ערכי יסוד והמודל הדליברטיבי – ומסיק כי האחרון, הכולל את מנגנון ההתגברות, מתאים יותר למציאות הישראלית.
קרא עוד...
אקטיביזם שיפוטי – עיון חוזר // תומאס סואל
תרגום מאמרו של תומאס סואל, בו הוא מנתח את ההבדל האופרטיבי שבין אקטיביזם שיפוטי לבין ריסון שיפוטי – תוך התמקדות במושג "כוונה מקורית". לאחר מכן הוא בוחן את הסוגיות המהותיות המבחינות בין המושגים. לבסוף, הוא קורא תיגר על התדמית של "שופטים אקטיביסטים ליברלים", בטענה שיש גיוון פוליטי בין שורות האקטיביסטים השיפוטיים, כעניין של עובדה היסטורית.
קרא עוד...
כיצד השפיעה המהפכה החוקתית על האמון בבית המשפט // אהרן גרבר ויהונתן גבעתי
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של עו"ד גרבר ופרופ' גבעתי, לפיו הירידה העקבית והמתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט ובבית המשפט העליון היא תוצאה ישירה של המהפכה החוקתית. המחקר שולל סיבות אחרות לירידה הדרמטית באמון הציבור בבית המשפט ומאושש את הטענה כי הסיבה המרכזית לכך היא המהפכה החוקתית, כפי שהתריע על כך השופט משה לנדוי.
קרא עוד...
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה: דינה של נורמה תת חוקתית שסותרת את השבת החוקתית // גל רוזיליו וגונן אילן
ברשימה זו סוקרים גל רוזיליו וגונן אילן את מעמדו של יום השבת במדינת ישראל בעקבות חקיקת חוק יסוד הלאום המעניק לו מעמד חוקתי, ובוחנים שלוש גישות אפשריות העומדות לפני בית המשפט בדיון בו נורמה תת־חוקתית תסתור את הנורמה החוקתית בה מעוגן יום השבת: גישה דווקנית, גישת ביניים וגישה ריסונית.
קרא עוד...
ליבת הטיעון נגד ביקורת שיפוטית // ג’רמי וולדרון
פרופ' וולדרון במאמרו מבקר את הביקורת השיפוטית בשתי טענות מרכזיות: אחת, אין סיבה להניח שזכויות נשמרות באמצעות ביקורת שיפוטית יותר משימוש בגופי חקיקה דמוקרטיים. שתיים, ללא קשר לתוצאות שמשיגה הביקורת השיפוטית, היא אינה לגיטימית מבחינה דמוקרטית. טענותיו מתבססות על חברה שמתקיימים בה מוסדות דמוקרטיים המתפקדים באופן סביר ושרוב הפרטים בה לוקחים ברצינות את זכויותיהם. בסוף המאמר הוא מנתח את ההשלכות כשתנאים אלה לא מתקיימים.
קרא עוד...
בשאלת ההצבעה למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה // רון שפירא
האם הצבעה לרשימה שקרוב לוודאי להניח שלא תעבור את אחוז החסימה היא התנהגות בלתי רציונלית? פרופ' רון שפירא מנתח שאלה זו בכלים סטטיסטיים תוך עריכת דיון בשאלת קיום רציונליות בהצבעה בבחירות. לאחר הצגת מספר נימוקים להשתתפות בבחירות – הוא מנסח תשובה לשאלה זו.
קרא עוד...
מי מוסמך לפסול מועמד לפי סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת? // יעקב בן־שמש
ד"ר יעקב בן שמש בוחן את פסילתו של עמיחי שיקלי מלרוץ לכנסת ה-25 על ידי יו"ר וועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. מסקנתו היא כי אין בסיס משכנע לטענה שהסמכות לפסול מועמדים לפי סעיף 6א מסורה בידי יו"ר ועדת הבחירות, ויש להעדיף, משיקולים משפטיים ופוליטיים את העמדה המסמיכה את ועדת הבחירות המרכזית כולה.
קרא עוד...
No more articles to load

עמדה או דעה המוצגת ברשות הרבים היא של המחבר בלבד.
כל הזכויות שמורות לפורום ואין לעשות שימוש בתכני הפורום ללא אישור מראש.

רוצים לכתוב עבור כתב העת? כנסו ל”קול קורא” והגישו מאמר לפרסום!
מאמרי כתב העת מופיעים גם במאגר נבו.