ד”ר יעקב בן שמש מנתח את פסק דינו של שופט בית המשפט העליון הפדרלי בארה”ב, ניל גורסץ’, שהוביל את דעת הרוב בפס”ד Creative v. Elenis, וטוען כי המתווה שמציע גורסץ’ הוא איזון עדין שמבטא ערכים שמרניים וליברליים כאחד, ושיש בו גם גישת אמצע בעימות העקרוני שמתחולל בהקשר הישראלי בין אקטיביזם משפטי ובין שמרנות משפטית
הרפורמה המשפטית – דיבייט בין ד”ר גדי טאוב, לד”ר רונית לוין שנור – אוניברסיטת רייכמן 29.05.23
ברשימה זו מתאר עו”ד דוד פטר כיצד פיתח בית המשפט העליון בפסק הדין המשלים בפרשת ארד־פנקס סעד חוקתי חדש המכונה “עריכת חקיקה”. מניתוח פסק הדין עולה שבית המשפט העליון נטל לעצמו כלי שיפוטי נוסף בעיצוב החקיקה בישראל, תוך הפרת הפרדת הרשויות והרחבת סמכויותיו השלטוניות.
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של עו”ד גרבר ופרופ’ גבעתי, לפיו הירידה העקבית והמתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט ובבית המשפט העליון היא תוצאה ישירה של המהפכה החוקתית. המחקר שולל סיבות אחרות לירידה הדרמטית באמון הציבור בבית המשפט ומאושש את הטענה כי הסיבה המרכזית לכך היא המהפכה החוקתית, כפי שהתריע על כך השופט משה לנדוי.
במאמר זה מנתח עו”ד משה יפה את בג”ץ שפיר – העוסק בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד – ומצביע על מספר ביקורות וקשיים, הן מצד סגנון דעת הרוב והן מצד תוכנו.
סקירה שיטתית של תופעת האקטיביזם השיפוטי על איזוניה השונים מלמדת עד כמה מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות הוא רדיקלי.
תרגום מתוך המאמר הנודע “משמעותו של ריסון עצמי שיפוטי” שפורסם בשנת 1983, בו דן השופט ריצ’רד פוזנר ברעיון ובמעלות הריסון העצמי השיפוטי.
מאמרו הידוע של פרופ’ מייקל מקונל משנת 1988, בו מתאר מקונל ארבע קבוצות שונות בתוך שיח השמרנות המשפטית.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.
