ד”ר בל יוסף מתארת את הפגמים שביחסי הכנסת והממשלה בהעדר מנגנונים אפקטיביים לפיקוח פרלמנטרי, ומציעה שינוי פרדיגמה שעל בסיסו ניתן לעצב “פיקוח אפקטיבי”.
תרגום מאמרו של פרופ’ תומס ויטלי, בו הוא דן על האשמות כלפי ישראל, שלפיהן היא מפרה את הדין בין־לאומי בעניין הטלת מצור, העברה בכפייה של אזרחים וההפצצות הרבות של שטחים בנויים. בעקבות הניתוח המשפטי וההשוואתי מסקנתו היא כי האשמות הללו שגויות.
מאמרם של יותם ברגר ואלדר גילרן עוסק בעיון בעבירת הפגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה לפי סעיף 97 לחוק העונשין, בעקבות טבח שבעה באוקטובר. המסקנה היא כי ראוי להעמיד מחבלים אלו לדין לפי סעיף 97 , וכי לפרקליטות הסמכות הסטטוטורית לבקש לגזור על מחבלים שיורשעו לפי הסעיף עונש מוות, וזאת מבלי שיש צורך בתיקוני חקיקה ייעודיים.
בעקבות פסיקת בג”ץ בפרשת “קלפי המיקוח” (2000) השנויה במחלוקת, משווה עו”ד אברהם של”ו בין הדין הישראל לדין האמריקאי ביחס להחזקת לוחמים בלתי חוקיים וכליאתם. מן ההשוואה עולה כי הדין הישראלי מאמץ פרדיגמה משטרתית, במקום פרדיגמה צבאית – כמו זו שאומצה בדין האמריקאי.
בשיח הישראלי קיימת אי־בהירות לגבי מעמדו של בית הדין הפלילי בהאג (ICC), ולכן רבים חוששים מפניו. עו”ד רון סופר, מפרט חמישה נימוקים מרכזיים שלפיהם מדובר בחשש שווא, מוגזם ואף כזה שעשוי להזיק.
קול קורא להגשת מאמרים לבלוג רשות הרבים קול קורא להגשת רשימות לסימפוזיון: משב”ל פומבי בלחימה א־סימטרית בזירה רב־מערכתית מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמת חרבות
פרופ’ משה כהן אליה בוחן את השימוש בעיקרון המידתיות בדיני מלחמה. מסקנתו היא כי הערכת המידתיות של אקט לוחמתי חשופה במידה רבה להטיות ערכיות – ולכן ראוי בהתאם לגלות מידה רבה של צניעות ביישום מבחני המידתיות בדיני המלחמה.
מסת עורך כתב העת לקראת שנת תשפ”ד, שמאבחנת את תפקידו של בית המשפט העליון במדינת ישראל בתקופה החוקתית הסוערת.
במאמר זה משווה אביתר כהן את המצב החוקתי בבריטניה ובניו־זילנד למצב בישראל בשאלת סמכות בית המשפט לפסול חקיקה.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.
