תיקון היסודות // רונן שובל
ד”ר רונן שובל מנתח את יסודות המשבר החוקתי בישראל לפי עקרונות ההגות המערבית ועקרונות המחשבה הפוליטית היהודית.
ד”ר רונן שובל מנתח את יסודות המשבר החוקתי בישראל לפי עקרונות ההגות המערבית ועקרונות המחשבה הפוליטית היהודית.
פרופ’ ברכיהו ליפשיץ סוקר את הגירעון הדמוקרטי שנוצר על ידי בית המשפט העליון, החל משנות השמונים דרך שנות התשעים ועד ימינו. הרשימה משמשת בסיס רעיוני לתומכי השינויים ברשות השופטת בישראל ומבקרת בנחרצות את מתנגדיהם.
רשימה זו מנתחת את סוגיית “בנייה במקרקעי הזולת” שבחוק המקרקעין, ומתוך כך מבקרת את החלטת בג”ץ חוק ההסדרה, שבו בית המשפט העליון ביטל את החוק שמטרתו היתה להשוות בין הדין הישראלי למצב ביהודה ושומרון בסוגיה זו. הביקורת מובילה את פרופ’ חיים זנדברג להשערה כי בבסיס ההחלטה השיפוטית ניצבת עמדה פוליטית – ולכן ראויה הדרישה לפסקת ההתגברות, שכן הכרעה בסוגיה כזו היא ענין לפתחו של הבוחר ולא לפתחו של המשפטן.
על רקע הפולמוס על הצעת הרפורמה במערכת המשפט, עו”ד אריאל ארליך מציג ביקורת על עיקרי רשימתה של פרופ’ ברק־קורן. תחילה הוא מפרט מספר הערות מרכזיות, לאחר מכן מציין את הנקודות שבהן רצוי לשקול לאמץ את המלצותיה של ברק־קורן לטיוב הרפורמה המוצעת, ובסוף מציע שורת מסקנות כללית.
ד”ר אורי ברעם מנתח את פרשת יפאורה תבורי בע”מ – בה אסר בית המשפט העליון על יבוא מקביל של משקאות שוופס מאוקראינה לישראל – ומצביע במאמר זה על פרדוקס ועל התעלמות משיקולי קידום תחרות ורווחת הצרכן בפסיקת בית המשפט.
פרופ’ רון שפירא מנתח את מקורות עילת הסבירות במשפט האנגלו־האמריקאי ובמשפט הישראלי ומתוך כך מצביע על הקשיים בדוקטרינה זו בישראל. מסקנתו היא כי גם נוכח הפגמים אין לבטל את עילת הסבירות אלא להגדירה ולתחום את היקפה כדי לא לאבד את תועלתה.
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של פרופ’ חיים זנדברג, שבוחן את מקורותיו של האיסור הפלילי על מכירת מקרקעין לישראלים הנוהג ברשות הפלסטינית. המחקר חושף בבירור כי יש לאיסור מקורות נורמטיביים מגוונים, החל מעונשי מאסר שנעים בין חמש שנים למאסר עולם. גם סכנת מוות או פגיעה חמורה בגוף מרחפות מעל חשודים, ואף שעונש מוות אינו מעוגן בצורה ברורה בחקיקת הרש”פ, הושת כבר במקרה יחיד ויוצא דופן בלא שמומש.
ברשימה זו מתאר עו”ד דוד פטר כיצד פיתח בית המשפט העליון בפסק הדין המשלים בפרשת ארד־פנקס סעד חוקתי חדש המכונה “עריכת חקיקה”. מניתוח פסק הדין עולה שבית המשפט העליון נטל לעצמו כלי שיפוטי נוסף בעיצוב החקיקה בישראל, תוך הפרת הפרדת הרשויות והרחבת סמכויותיו השלטוניות.
ברשימה זו מבקר מתנאל בראלי את רכיבי ההצעה של יניב רוזנאי כי לא ניתן ליישם בישראל את התזה של ג’רמי וולדרון כנגד ביקורת שיפוטית במאמרו THE CORE OF THE CASE AGAINST JUDICIAL REVIEW. מסקנת הרשימה היא כי ניתן להחיל את טיעוניו של וולדרון כנגד הביקורת השיפוטית גם על המקרה הישראלי.
השופט הרן פינשטין מבקר את בית המשפט העליון בהרחבת סמכויות בג”ץ על בסיס סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.