פרופ’ גדעון ספיר מפרט מדוע אין צדק בטענת המתנגדים לפסקת ההתגברות, לפיה יש בפסקה זו פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובהגנה על זכויות אדם. לשם כך הוא בוחן שני רציונליים חוקתיים – הגנה על ערכי יסוד והמודל הדליברטיבי – ומסיק כי האחרון, הכולל את מנגנון ההתגברות, מתאים יותר למציאות הישראלית.
תרגום מאמרו של תומאס סואל, בו הוא מנתח את ההבדל האופרטיבי שבין אקטיביזם שיפוטי לבין ריסון שיפוטי – תוך התמקדות במושג “כוונה מקורית”. לאחר מכן הוא בוחן את הסוגיות המהותיות המבחינות בין המושגים. לבסוף, הוא קורא תיגר על התדמית של “שופטים אקטיביסטים ליברלים”, בטענה שיש גיוון פוליטי בין שורות האקטיביסטים השיפוטיים, כעניין של עובדה היסטורית.
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, בדברים שנשא לכבוד פרישת היועמ”ש, מציג את משנתו ביחס לחשיבות הפורמליזם במשפט הישראלי ולסכנה שבמעבר מכללים פורמליסטיים, צורניים וברורים, למבחנים מהותיים.
רשימה זו מתארת בתמצית את ממצאי המחקר של עו”ד גרבר ופרופ’ גבעתי, לפיו הירידה העקבית והמתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט ובבית המשפט העליון היא תוצאה ישירה של המהפכה החוקתית. המחקר שולל סיבות אחרות לירידה הדרמטית באמון הציבור בבית המשפט ומאושש את הטענה כי הסיבה המרכזית לכך היא המהפכה החוקתית, כפי שהתריע על כך השופט משה לנדוי.
ברשימה זו סוקרים גל רוזיליו וגונן אילן את מעמדו של יום השבת במדינת ישראל בעקבות חקיקת חוק יסוד הלאום המעניק לו מעמד חוקתי, ובוחנים שלוש גישות אפשריות העומדות לפני בית המשפט בדיון בו נורמה תת־חוקתית תסתור את הנורמה החוקתית בה מעוגן יום השבת: גישה דווקנית, גישת ביניים וגישה ריסונית.
פרופ’ וולדרון במאמרו מבקר את הביקורת השיפוטית בשתי טענות מרכזיות: אחת, אין סיבה להניח שזכויות נשמרות באמצעות ביקורת שיפוטית יותר משימוש בגופי חקיקה דמוקרטיים. שתיים, ללא קשר לתוצאות שמשיגה הביקורת השיפוטית, היא אינה לגיטימית מבחינה דמוקרטית. טענותיו מתבססות על חברה שמתקיימים בה מוסדות דמוקרטיים המתפקדים באופן סביר ושרוב הפרטים בה לוקחים ברצינות את זכויותיהם. בסוף המאמר הוא מנתח את ההשלכות כשתנאים אלה לא מתקיימים.
האם הצבעה לרשימה שקרוב לוודאי להניח שלא תעבור את אחוז החסימה היא התנהגות בלתי רציונלית? פרופ’ רון שפירא מנתח שאלה זו בכלים סטטיסטיים תוך עריכת דיון בשאלת קיום רציונליות בהצבעה בבחירות. לאחר הצגת מספר נימוקים להשתתפות בבחירות – הוא מנסח תשובה לשאלה זו.
ד”ר יעקב בן שמש בוחן את פסילתו של עמיחי שיקלי מלרוץ לכנסת ה-25 על ידי יו”ר וועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. מסקנתו היא כי אין בסיס משכנע לטענה שהסמכות לפסול מועמדים לפי סעיף 6א מסורה בידי יו”ר ועדת הבחירות, ויש להעדיף, משיקולים משפטיים ופוליטיים את העמדה המסמיכה את ועדת הבחירות המרכזית כולה.
סקירה של עו”ד לב את מעורבות היועמ”ש בהחלטות של ממשלות מעבר בעשורים האחרונים, מגלה מגמה של חוסר אחידות באופן המעורבות – וחשש כי מגמה זו נועדה לשרת בעיקר את החלטות היועמ”ש עצמו.
במאמר זה מנתח עו”ד משה יפה את בג”ץ שפיר – העוסק בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד – ומצביע על מספר ביקורות וקשיים, הן מצד סגנון דעת הרוב והן מצד תוכנו.
בואו לקחת חלק בקידום ערכי הפורום!
הצטרפו עוד היום והירשמו לניוזלטר של הפורום. ההרשמה ללא תשלום.
Copyright © 2024 All rights reserved.
